Leyad Habait Shegarti Bo

ליד הבית שגרתי בו היתה לי פעם אהבה
זה לא מקרה שעברתי פה.
מחלתי כבר על הכבוד, זחלתי כבר עד שום דבר
והיא האם עוד החיים, כלומר עוד פה.
היה פה ברוש עכשיו כבר אין ושביל אחד הוביל לעד
רק מטורף חוזר רעב, אל נעוריו
במקום לכבוש ולהילחם, במקום למות באיזה קרב
חזרתי כדי להתנחם עד מחרת.

אל הבית שגרתי בו, אל אותן ההתחלות
זה לא מקרה שעברתי פה.
פה שקט, אצלי כבר לא.

ליד הבית שגרתי בו חלון אחד היה מואר
זה לא מקרה שעברתי פה.
שם התפשטנו בעירום, שם זה התחיל שם זה נגמר
כמו תמיד, בהבטחות לחתונות.
עכשיו כבה אצלה האור, חשבתי עוד אם לעלות
זו רק בדידות, לא כישלון, זה לא נחשב.
בכיכרות עם ההמון הפגנו נגד מלחמות
אבל הגדוד נפל שדוד בשדה הקרב.

ליד הבית שגרתי בו בתי חרושת נסגרים
זה לא מקרה שעברתי פה
מן השמיים רק טיפות, הגשם טוב לאיכרים
והוא יורד והוא מרטיב את השדות.
מה שהיה עכשיו כבר אין ובחלון וילון הורד
היא הלכה לישון, היא עכשיו כבר אם, היא אולי לבד.
מי עוד רוצה להתאהב בלי לפחד מאף אחד
להתאהב בלי לפחד מאף אחד.