boker yom rishon

שש וחצי, שבע שמונה, בוקר יום ראשון
לא רוצה לשמוע רדיו, לא לקרוא עיתון
עוד מעט עומד לרדת גשם שיטפון
לו יכולתי עכשיו רק לישון
לא רחוק מכאן נמשכת מלחמה פרועה
יש רעב כבד באסיה, אפריקה צמאה
אין על פני כדור הארץ חסד לרפואה
השעון מצלצל עוד שעה
אלה שחלמו איתי על חופש ושירים
זאת שאהבה אותי, כולם עכשיו שונאים
כל אחד החליט לברוח גם הציפורים
ועלי השמיים שחורים
סביב ביתי חומה סוגרת כבר כמה שעות
צליל שרשראות מתכת מנבא רעות
כאן הזמן עצר מלכת שוב באות דמעות
לו יכולתי עכשיו לא לראות