הבת של הדיקן

אני לא חוזרת הביתה,
טלפון ציבורי, מסעדה במערב,
יש לה צעיף ותיק על הגב, מרוחה באיפור ודמעות.
נשמע כמו שיר שאני לא מכיר,
אני חי על טיפות עיניים וסוכר חום.
יושב על אסלה, צלבי קרס על הקיר,
אבא אומר שלכל דבר יש מחיר.

הבת של הדיקן נהנית מסאדו וקוקאין בתנאים אידיאליים,
זרוקה על הרצפה שיכורה מריגושים אלימים אבל זה בכלל לא ענייני.

לא רוצה יותר מכוניות ספורט, מפויסת חייכה,
צחקה מלטפת את עצמה ואת החליפה,
רגשות אשם תקפו אותה לפני השינה,
ואני ליד חנות מגפיים, מבקש זוג ספציפי מעור נחש,
המוכר דובר לטינית ויש לו רטייה,
רקדן סטפס מפורסם שנתפס עם קטינה.

הבת של הדיקן נהנית מסאדו וקוקאין בתנאים אידיאליים.
זרוקה על הרצפה שיכורה מריגושים אלימים, אבל זה בכלל לא ענייני.