יום בו יקום

יום בו יקום בינינו כחומה
כל עילבון קטן אשר שתקנו
כל רגש מר, אשר בלב חנקנו
פגיעות, אשר נשאנו בדממה.
וכל מבט מושפל יהיה אשמה
וחלומות רעים, בהם נצרבנו
באהבות זרות, אשר אהבנו
דרדר וקוץ, כל שעל-אדמה.

ביום בו נעמוד, זרה מול זר
גזולי-עתיד ונבגדי-עבר
איך תיצמד עינינו הנואשת
אל כל אשר ידענו משכבר
ואל היום, בשלל צבעי הקשת
נושיט היד ולא נמצא דבר.