מחרוזת כוורת – פלייבק

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה
כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה
ולא הבדילו בין מחר שלשום ואמש
היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש
אך דבר אחד הוסכם אם עקשן הבן אדם
אין סיכוי אין פיצוי זה מה שקרה

נתתי לה חיי
ירדתי על ברכיי
יאמינו לי כולם
למדתי מה זה סתם ונעלבתי

הוא קנה אותן בזול,
הן היו מלאות בחול,
הוא ניקה אותן בספירט כל שעתיים.
האכיל אותן מרק,
כשהקיאו הוא שתק,
הוא לקח אותן לסרט כל יומיים.

אבל יום אחד הוא קם,
עדיין מנומנם,
חיפש ת'מגפיים בארון.
ובמקום שהן היו,
רק גרביים נשארו,
שסיפרו לו את הכל בהגיון.
שנעליים - קונים מהר,
וגרביים - לא חסר,
אך מגפיים ומכנסיים
שתמיד קונים קומפלט,
קשה מאוד להשיג אותן כעת.
נגני, נגני גיטרה...
נגני, נגני גיטרה...