כמו שלילה

כמו שלילה מוחק את השמש
והשקט חותך את הצליל
כך האושר יחלוף על פני עצב
פעם לך פעם לי
אתה מושיט את ידך לכל עבר
רוצה לתת מליבך את הכל
לעולם לא תדע מה הוא שקר
וכל מה שבעצם נכון

פזמון: ולכל מי ששמיים העדים לאמיתו
ומתחת לכנפיים מבכה את בדידותו
ולכל מי שכבה לו הנר בים סוער
מסתכל לך בעניים זה אני בזמן אחר
כשהחושך מתגבר רק אז אתה מבין תאור
מתוך השקט הסוער אתה עד מנסה לבחור
מה רותח מה צונן מה ההבל מה החן
אם ארצה לשוב אלייך אל הקן

וכשיש כבר הכל לא ידעת
לזהות בתוכו מיותר
מהחום שהיה לא תארת
שיכול להיות כלכך קר.

פזמון: ........
רק רוצה לחזור אליך אל הקן