כשלא היה לך שם

ושקט מכושף בים הקר של הכאב
שכבר כמעט היית לצל
ציפור שבורת כנף בציפורני זאב
ואין לך בעולם אחד שיתפלל

ומה היה לך כבר?
לא היה לך שם
היית עוד נשמה שדודה
מרעל אל אחר משיתי את גופך
אל ספינתי האבודה

נתתי לך חיים
נתתי את שלי כי לך נגמר ולא היתה בך אמונה
תראי אותי עכשיו תראי אותי
בעצב הדפוק של העולם
זרוק לבד פה בתמונה
על קרש אמונה

כשלא היה לך שם
משיתי את גופך אל ספינתי המשונה
ואת קראת שדים והם צחקו בשמך
נשאר לי קרש אמונה מהספינה