ים אפור

כבר אין לי עקרונות כל-כך ברורים
ולא יוצא בהצהרות על החיים,
את מה שיש כאן אני נושם

ולא הכל צריך להיות מסובך
הזמן כמו שף תאילנדי במטבח,
מקפיץ לי את השנים

פשוט חשבתי קצת להסתתר
לצלול עמוק ושם להישאר
מוצא עצמי, רוקד שיכור
מול שקיעה כתומה,
נצמד אל ים אפור

ואת רוצה ללמוד שפות של אחרים
אמרת שפה כמו גשר לאנשים
אוי התמימות שלך עמוק בעיניים

מצאת שלווה ושקט בפרדסים
גילית אמת פשוטה וילדים,
מצאת קוסם ללא קסמים
כבר ללא חיים

חנות בתוך חנות
קפה בתוך קפה
צפוף וחם ולמרות כל זה
מה שנעשה, הוא שייעשה
הנהרות כולם, זורמים לים
והוא אף פעם לא מלא..
לא מלא..

אז אני שואל,
תגיד לי, זה הכל?
כבר מאוחר לי
אני לא יכול
לא, לא רוצה יותר להתקדם
אני עוצר הכל, לא מתכנן