שיר תת-מודע זמני

עולה נגמש על קו רקיע
ומתנמנמת הדובה
על בטן מלאה קליע
הוא ארץ ארץ חבובה,

ומנסר גלגל ירח
בין עננים הנה הוא בא
מרחב קצר מהשתרע
הוא ארץ ארץ עקובה.

ומשתלחות ריבוא עיניים
חייתו-מדבר חייתו-אדם
ואין מותח קו ביניים
ואין מבדיל בין דם לדם

יורד הכח אל העין
למצוא מסתור למצוא מלון
והדובה עוצמת עין
ומתהפכת בצפון

ובהפגש נשים בערב
וריח תבשילים עולה
מרפסת קיץ על חוד חרב
לאור ירח הפנינה שהוא דולה
(מתוך ענן הקונכייה)

אולי מחר נדע לדעת
אולי לדעת עוד נמות
אולי מחר נזכה לגעת
אל צווארך זה השמוט

ובהעלות שולי רקיע
וכהדרש את הכתובה
נגמש עם בטן בלי קליע
וכמו נמוגה הדובה

למדו למוד בכל הכח
למדו למוד כהדרש
למדו למוד ואל תת שכוח
אולי מחר עוד נפגש
(אם לא מחר אולי בשש)