חלמתי תבל מכוסה אפר

חלמתי
תבל מכוסה אפר
ושנאה.
ונותרתי לבדי:
ואזרע לי שני גזרים
למאכל;
ושקדיה לבנה
לשמח לבבי;
ובדל עשב
להניח עליו ראשי;
ושני פרפרים
באו ביעף
ישר מכסיל
ללא דאגה
ודאי שניהם יגועו;
דבקים זה בזה
באהבה רבה
כי לא פסה האהבה ...
כי לא פסה האהבה,
אפזם לי לתוך
החלל
ובדל העשב
ירעד לקולי