המפלגה של הנמוכים

כן אנחנו הבנים יושבים בערב,
מביטים אל בנינים,חושבים על דרך,
לעזוב את השכונה ולהיות יותר עשירים.

הספסל של הזקנים צוחק בשקט.
מה אתם מדמיינים?
יורד כבר גשם.
ואנחנו נרטבים,לא רוצים לחזור אל השכונה.

רחובות קטנים,קולה וגרעינים שחורים,
יושבים שוב על הגבול,
בחוץ בשבילנו זהו חול.

ילד לא מהשכונה עובר ביננו,
הוא חוזר מהצגה,מביט עלינו,
ואנחנו מקנאים וצורחים לו שיברח מכאן.
כן,אנחנו נולדנו למפלגה הזו ולבניין.

רחובות קטנים,קולה וגרעינים שחורים,
יושבים שוב על הגבול,
בחוץ בשבילנו זהו חול.

שוב לילה,נפגשים בסנטר ומלכלכים,
ככה על קירות ועל גינות של אחרים.
למה הבנים האלה ככ הפוכים?
שם קמה,קמה שם המפלגה של הנמוכים.

עכשיו אתם גם מוכרחים,
עכשיו גם אתם שייכים,
עכשיו גם אתם נמוכים.

רחובות קטנים,קולה וגרעינים שחורים,
יושבים שוב על הגבול,
בחוץ בשבילנו זהו חול.