ילדי האדמה

האדמה נושאת פיריה כמו לפני שנים
אוגרת את ימי הדבש בצל הבוסתנים
הילדים גדלו מהר באור ובחמה
ואני לאט חוזר לי אל האדמה.

אשא עיני אל ההרים, אל זוהר העבים
אך רגלי עודן שתולות בתוך הרגבים
שיבולת, פרח ופרפר ורחש הקמה
איש לא יקח אותי מכם ילדי האדמה.

האדמה הטובה החמה
הפשוטה התמה
החוזרת על עצמה
לחיות ולמות בין משעוליה
ללכת איתה, ללכת אליה
לשוב הביתה, לשוב אל ההתחלה

עת חלומי ישא אותי גבוה וכחול
רגלי על פני האדמה, עוד מבקשות משעול
זרועות השמש והגשם עטו על גבי
ואיני יכול לשמוע את הלמות ליבי.

בין הסלעים והקוצים וכל פרחי הבר
אזרום, אזרום לי בנתיבי הטל והמטר
קרוב, קרוב לשורשים לתום ולעוצמה
בין גבעולי האושר של ילדי האדמה.

האדמה הטובה החמה
הפשוטה התמה
החוזרת על עצמה
לחיות ולמות בין משעוליה
ללכת איתה, ללכת אליה
לשוב הביתה, לשוב אל ההתחלה