הסבא של ביתר

בגשם בשמש באש ובמים באתי לראותך ביתר ירושלים
באתי חולה.. באתי עצוב..
באתי גם שלא היה כל כך חשוב
אין דבר שגרם לי אותך לפספס
גם בנפילות לא הייתי כועס
בדרכי האחרונה לוויתם אותי
כובע לראשי ומעיל לגופי

אני מאיר דרככם מלמעלה
הגוף לא שם אך הלב שם נותר
אל תשכחו לעולם את הסבא שחי
ונשם כול חיו רק ביתר

לא נכנעתי לחולי ולא לגיל
הסתובבתי בעיר היה יום רגיל
המעיל הצהוב התערבב לפתע עם דם
מסביב היו המון שברי אדם
הכניע אותי יד הגורל בחיים כמו בכדורגל הכול רק מזל
הייתי נותן הכול בשביל עוד שבת
בשבילי ביתר ירושלים אלופה היית ונשארת.