הזוהר לארגוב

by דיויד ברוזה

הנה בא סתיו
הפרחים נבלו
קול זמיר נדם
מלך שנירדם
כמה בי פועמת
נעימת קולך
למה עזבתנו
למה אח יקר
כגחל דעך הזוהר
ושוב אינך
אך עמוק בתוך ליבנו
הן חי עודך
אלוקים הוא עדנו
נשמורך זוהר
אור שמיים
כך נזכור שמך
כגחל דעך הזוהר
ושוב אינך
אך עמוק בתוך ליבנו
הן חי עודך
אלוקים הוא עדנו
נשמורך זוהר
אור שמיים
כך נזכור שמך
קול נהי נשמע
אין מזור להם
אלה שהשארת
וליבם כבד
זמר שזימרת
לעולם נשיר
איך זה שנקטפת
בעודך צעיר
כגחל דעך הזוהר
ושוב אינך
אך עמוק בתוך ליבנו
הן חי עודך