חגיגה

'מעשה נורא בחסיד אחד
שהיה מתייחד במקום אחד
והיה למד בו מסכת חגיגה
והיה מהפך בה ומהדרה כמה פעמים, עד שלמד אותה היטב
לא היה יודע מסכת אחרת והיה שוגה בה כל ימיו.
כיון שנפטר מן העולם,
היה בביתו לבדו ולא היה שום אדם יודע פטירתו.
באה דמות אשה אחת ועמדה לפניו והרימה קולה בבכי ומספד ותרבה צעקתה עד אשר נתקבצו ההמון ותאמר להם סיפדו לחסיד הזה וקברוהו וכבדו את ארונו ותזכו לחיי העולם הבא, שזה כיבדני כל ימי ולא הייתי עזובה ולא שכוחה.
מיד נתקבצו כל האנשים ועשו עליו מספד גדול ועצום ואותה אשה בוכה וצועקת.
אמרו לה: מה שמך: אמרה להם: חגיגה שמי.
כיון שנקבר אותו חסיד נעלמה אותה אשה מן העין.
מיד ידעו שמסכת חגיגה היתה שנראית להם בצורת אשה.