כל העולם במה

ושוב המסך עולה וניפתח
ושוב הבמה אור מוצפת
קול צחוק, ולו קל, מתוך הקהל
אזננו, כמו פרח קוטפת
קול בכי ודימעה מתוך הנשמה
כל רגע שאתם פה איתנו
הוא אושר קטן ופרס שניתן
על כי בלבבכם שוב נגענו

כי העולם כולו במה
בו גיבורים וחלשים
וזרקורים, מסך, קרשים
ועליזים ומיואשים
כן, העולם כולו במה
אך גם השחקנים הם אנשים.

חיים של פרפר יפה וקצר
כוכב, אבל לא בשמיים
להיות לא להיות
צריך גם לחיות
גם בין מחיאות הכפיים
ומה עוד נישאר ליום המחר
גם אם חן וחסד תיתן לו
ממנו - לא כלום, אולי רק צילום
של המלט, אופליה, אותלו

כי העולם כולו במה
בו גיבורים וחלשים
וזרקורים, מסך, קרשים
ועליזים ומיואשים
כן, העולם כולו במה
אך גם השחקנים הם אנשים.

פאות ואיפור, פורים, יום כיפור
ועוקץ ודבש הביקורת
ושוב כמו תמיד בין שיר לתפקיד
בין זר הפרחים למשכורת
חיים של שעה, עצבות, הנאה
ואנו לבסוף לבדנו
אורות כבר כבים ומשתחווים
ודי - השחקן כבר איננו.

כי העולם כולו במה
בו גיבורים וחלשים
וזרקורים, מסך, קרשים
ועליזים ומיואשים
כן, העולם כולו במה
אך גם השחקנים הם אנשים.