בנמל באמסטרדם

by יהונתן גפן

בנמל באמסטרדם
מלחים מזמרים
חלומות ניחרים
שריחם ריח ים.
בנמל באמסטרדם
יש מלח, הנרדם
ומולו התרנים
מתייפחים בשנתם.
בנמל באמסטרדם
יש מלח, הגוסס
בתוך בוץ שתוסס
ריח בירה ודם.
בנמל באמסטרדם
יש מלח הנולד
בין אדיו החמים
של השחר הקם.
בנמל באמסטרדם
יש מלח המכרסם
ראשיהם של דגים
על שולחן מזוהם
הוא חושף את שיניו
שרקבו כבר מזמן
את שיניו שטרפו
מפרשים וענן.
מכרסם בזנב
ובראש המנופץ
וקורא לטבח
הי, אתה, עוד מנה!
ולפתע הוא קם
וכולו שיהוקים
את קרביו הוא מקיא
לתעלות אמסטרדם.
בנמל באמסטרדם
שם רוקד לו מלח
ובלהט צובט
לזונה שתצרח
הוא רוקד בגאון
במכנס מזדקר
לקולם המנסר
של שברי אקורדיון.
ולפתע כך סתם
הוא מושכה בזרועה
ואיתה נעלם
אל חשכת אמסטרדם.
ולמול הפנס
הוא שולח ידו
מרצ'רץ' ת'מכנס
ושולף את כבודו.
בנמל באמסטרדם
מלחים שם שותים
הם שותים ושותים
הם שותים שוב שותים
הם שותים לשלומן
של זונות הרציפים
שהרבה אלפים
מעכו את גבן.
לכבודן של פרוצות
הנמכר בפרוטות
ומקנחים בבגדם
את חוטמם זב הדם
וכשהם נזכרים
בבגידת נשותיהם
את המכנס הם פותחים
ומשתינים עליהם.
בנמל באמסטרדם.
בנמל באמסטרדם.