כל נשימה

מסתכל אל תוך עיני על הסרט של חיי
מתרגש וכובש ושוב חוזר על שגיאותי
מתרחק כדי לא לפגוע ורוצה ללמוד לסלוח
ובסוף כל יום עומד מול אלוהיי

מסתכל אל תוך עיני על הסרט של חיי
גאוותכם אז לחשה לי מבויישת היא חיכתה לי
אין הרבה מה לנקות כבר, אחרי

כל נשימה הרגישה מיוסרת
מצאתי כוכב, היום זה קצת אחרת
כשהלהבה דעכה ברוח, שלח קרן אור למקום בטוח
בו מצאתי את עצמי כנוע

והבנתי מהו נס, והפסקתי לחפש
את כל מה שבי הפקרתי את כל מה שהתכחש
מתקרב ולא פוגע,יש לי שביל אני פוסע
ובסופו אשפיל מבט מול אלוהיי