בן השייך

בן השייך ואהובת ליבו
נמלטים בחושך על נפשם
על גב סוס שחור הם דוהרים
אל הים הלא נודע אי שם.

לילה בלי ירח עוטף את השניים
הוא מטה גופו קדימה
היא נצמדת אל גבו
רעם בחזהו ברקים בעיניים
יד אחת בסוס אוחזת, האחרת בגבו

בן השייך ואהובת ליבו
נמלטים בחושך על נפשם
על גב סוס שחור הם דוהרים
אל הים הלא נודע אי שם.

האהבה עזה כמוות
בזה לאימה
לעולם לא תוותר על חלומה
עד כלות הנשימה, עד צאת הנשמה
האהבה עזה כמוות
בזה לאימה
לעולם לא תוותר על חלומה
עד כלות הנשימה, עד צאת הנשמה

בן השייך ואהובת ליבו
נרדפים בחושך עד ההר
הדהודי פרסות וצעקות
מתקרבים ברוח המדבר

בוקר קם לפתע מגביר את הדופק
הוא אומר לה אל תביטי
היא עונה לו לא אפחד
מאחור התופת מנגד האופק
הוא והיא וסוס הפרא
הם עכשיו כגוף אחד

בן השייך ואהובת ליבו
לא יוכלו לשוב עוד אל ביתם
בן השייך ואהובת ליבו
דוהרים ביחד אל מותם

נלכדו השניים עם רדת הערב
היא הביטה בו לרגע, הוא הביט בה ונרעד
על גלי הדיונות, נפלו על החרב
הוא חיבק אותה לנצח, היא חיבקה אותו לעד.