מוצאי חג

במוצאי החג, בחוף הקאונטרי,
רואים את החג יוצא, פשוטו כמשמעו.
המון רב, כמו על פי אות,
קם על רגליו, אוסף מטלטליו,
ומפנה לים גבו.

ילדים מסירים עפיפונים
שקישטו את השמיים,
כל אחר הצהריים.

הורים מקפלים כסאות,
אורזים שמשיות,
שבצילן ישבו בלב קל.
והלה שוב, מתמלא בדאגות,
המחר המחרתיים.

בשקט ובהכנעה,
צועדים החוגגים במעלה החוף,
אל החשכה המתעבה
מעל לצבא המכוניות
הממתינות לקחת אותם
מקודש לחול, מחופש לעול.

והזונות הזקנות חוזורת,
לתפוס את מקומן הקבוע.
במגרש החניה המתרוקן
מדליקות מדורה עשנה
למשוך לקוחות, לגרש צינה,
מפסולת שהשאירו,
חוגגי ראש השנה.

בשקט ובהכנעה,
צועדים החוגגים במעלה החוף,
אל החשכה המתעבה
מעל לצבא המכוניות
הממתינות לקחת אותם
מקודש לחול, מחופש לעול.