שיר במתנה
by פבלו רוזנברג
האדמה והשמיים נשארים כאן לעולם
על כן אסור לתת אותם במתנה.
אבל תוכל לתת לי פרח,
אם תרצה לתת לי פרח,
ותוכל לגעת בי בשתי ידיים
שנולדו מאדמה.
על כן אסור לתת אותם במתנה.
אבל תוכל לתת לי פרח,
אם תרצה לתת לי פרח,
ותוכל לגעת בי בשתי ידיים
שנולדו מאדמה.
ידיים שנוגעות
גם זוהי מתנה
גם זאת, כן גם זאת
מתנה.
גם זוהי מתנה
גם זאת, כן גם זאת
מתנה.
הכוכבים והירח נשארים כאן לעולם
על כן אסור לתת אותם לאוהבים.
אבל מותר לכתוב שיר זמר,
אם רוצים לכתוב שיר זמר,
ומותר לשיר אותו כשהשמיים,
מלאים בכוכבים
על כן אסור לתת אותם לאוהבים.
אבל מותר לכתוב שיר זמר,
אם רוצים לכתוב שיר זמר,
ומותר לשיר אותו כשהשמיים,
מלאים בכוכבים
שמיים מלאים
כוכב ולבנה
גם זאת, כן גם זאת
מתנה.
כוכב ולבנה
גם זאת, כן גם זאת
מתנה.
המנגינה ושיר הזמר נבראים מתוך הלב
על כן צריך לתת אותם במתנה.
וגם מותר לומר בשקט,
אם תרצה לומר בשקט,
שהשיר לנצח הוא לשתי עינייך
היפות במתנה.
על כן צריך לתת אותם במתנה.
וגם מותר לומר בשקט,
אם תרצה לומר בשקט,
שהשיר לנצח הוא לשתי עינייך
היפות במתנה.
עיניך היפות
ושיר מנגינה
גם זאת, כן גם זאת
מתנה.
ושיר מנגינה
גם זאת, כן גם זאת
מתנה.