רסיסי הלבנה

בימים הם מורידים ים עיתונים
בלילות הם משליכים שלל עלונים
מבטים הניבטים מצילומים
סיסמאות הנשלפות ממדפים
ענן סמיך מחשיך את החמה
הפטריות מבשילות למלחמה

אל ערב חי ברחובות
ואל בקעת עצמות
הנביא בא לעירו
והעם שב לסורו

איש לאוהליו, למחדליו, לאלוהיו
איש האדמה נושא מבט אל השממה

בלילות הם מורידים גשם של דם
ברחובות הסואנים עדרי אדם
זועקים למנוחה בכל מאודם
הם נפלו והם יפלו והם עודם
ברד כבד מאדים את הלבנה
חלון שבור ורסיסי הלבנה

שאל את המנהיג
הוא שיגיד, הוא שיוביל
שלח את היונה מן התיבה
שלח אל מותה...