ילד ושמו סתיו

ישנו בעולם ילד קטן
עינים של ים, שער של זהב
ופה דובדבן מדבר וצוחק
ולילד הזה קוראים סתיו

וכשסתיו כך באמצע היום מבקר
הוא מביא איתו אלף צחוקים או יותר
ריחות של פריחה ואביב
חגיגה ענקית מסביב

כשסתיו הקטן צוחק ככה סתם
מהר נשכחים הרגעים הקשים
רוקדים תלתליו, רוקדות שתי עיניו
רוקדים על פניו נמשים,

וכשסתיו כך באמצע היום מבקר
הוא מביא איתו אלף צחוקים או יותר
ריחות של פריחה ואביב
חגיגה ענקית מסביב

סתיו לעולם בליבו ילד קט
ללא חורף, יורה או שלכת
בליבו אין מקום לדמעה או כאב
רק אביב וחמה מחיכת

וכשסתיו מבקר מבקר האביב
את כל הדמעות שתלויות מסביב
ממלא את ביתי
תלתלים של זהב
ילד קטן סתיו

וכשסתיו כך באמצע היום מבקר
הוא מביא איתו אלף צחוקים או יותר
ריחות של פריחה ואביב
חגיגה ענקית מסביב