מדבר

כן מין זמן
כתוב שחור על לבן
חצינו ים ארבעים כן שנות מדבר
הוצאנו מים מאבן
קטפנו מן מין הענן
אכלנו מר, זהב עטפנו ת'עגל
עד שידענו נגענו בעיקר
תשובות כמו דבש הם על אבן
הם לב הדרך למחר

אז איפה האדם, שלא נשכח את עצמנו
אין לאן, לברוח זה בתוכנו
כאן או שם, כן הגלגל נע הוא סוב וסוב סוב וסוב

כן זה הזמן וההיסטוריה חוזרת
חוצים ת'ים ועוד מדבר וזה לא נגמר
שוברים את האבן, ועוד קוטפים מפרי הגן
אוכלים עוד מר ומכורים לכל עבר
כוחניות שנאה עבדות רק לא בעיקר
אז מה קיים פה בנינו? עם מה הולכים אל המחר?

אז איפה האדם, שלא נשכח את עצמנו
אין לאן, לברוח זה בתוכנו
כאן או שם, כן הגלגל נע הוא סוב וסוב סוב וסוב....