דדי

כשאני מספר לו עליך
עיניו הכחולות נפקחות לרווחה
בעיניים של ילד בן שש
המצב הטבעי שאתה כבר אינך.

כי בן שש הוא יודע את כל הסיפור
על הרעש... השקט... האש...
על הלילה שבא... ובחושך אתה...
את הג'יפ... השדות... המוקש...

אבא ספר לי על דדי עכשיו
ותקרא לי את כל הכתוב,
ספר על הילד הזה השובב
אך שינה את הסוף העצוב.

הוא אוהב במיוחד את סיפור המיטה
איך היית תינוק וצרחן
איך נפלת ממנה ללא חבטה
תינוק עם גורל של צנחן.

הוא יודע את כל הבדיחות בעל פה
הוא צוחק עוד לפני הסיפור
איך היית ילדון בן שלוש, לא יותר
ושיבשת את כל הדיבור.

אבא ספר לי על דדי עכשיו
ותקרא לי את כל הכתוב,
ספר על הילד הזה השובב
אך שינה את הסוף העצוב.

הוא יודע עליך המון סיפורים
איך היית רוקד וגם שר
איך אהבת מאוד לטייל בהרים
הוא כועס כשאומרים זה נגמר.

אבל, ילד שלי, יש לו סוף לסיפור
ולשווא נעמוד מחכים
הטובים לא ניצחו, המשחק לא גמור
הדפים הבאים הם ריקים.

אבא ספר לי על דדי עכשיו
ותקרא לי את כל הכתוב,
ספר על הילד הזה השובב
אך שינה את הסוף העצוב.