זמן גשום

זגוגית החלון אל זגוגית העניים
עובר זמן גשום
ודקות חשכות אל עוד ערב ביניים
ושתיקה ועישון.

מנסה את הקיר
כדי לשרוט את הכלום
והיובש נושר מן הקיר
מלטף עצמים בחלל העמום
ודמותך ואויר.

ובין כל הדברים שכאילו
ובין כל הדברים שהם כמו
את היית המגע ואפילו
כשהאורות האפילו
את היית הדבר עצמו.

והגשם ניתך וממיס את השקט
עוצר זעקה
וידי הכבדות נמתחותלחבק את ידך הדקה
והבכי גולש מגשש אל שפתייך
החדר שקוף
ודממה איומה מעכשיו בלעדייך
וזעם הגוף