בת צועניה

מי לימד אותך ככה לכאוב?
בת צוענייה ילדת הרחוב..
עגילי זהב נופלים לשערך..
לוחשים לחייך..

איך הרוח מתרחקת וחוזרת שוב אלייך..
את לא רואה את עצמך
איך עיניים את עוצמת מסתגרת ונשמרת..
רק פתחי את ליבך

קומי צאי אל האור אלייך אז
מי יגיע לראות פנייך זורחות
קרן שמש עולה
בעינייך כבר לא נשאר האתמול

וריחות אביב דופקים בחלון
בת צוענייה..
מסיט ת'ווילון

בין כותלי ביתך רוח פרצה
לאוזנך לחשה..

איך הרוח מתרחקת
וחוזרת שוב אלייך
אהאהאהאהאת
לא רואה את עצמך

איך עיניים את עוצמת מסתתרת ונשמרת
רק פתחי את ליבך
קומי צאי אל האור אלייך אז
מי יגיע לראות פנייך זורחות
קרן שמש עולה בעינייך כבר לא נשאר האתמול

איך הרוח מתרחקת
וחוזרת שוב אלייך
אהאהאהאהאהת
לא רואה את עצמך
קומי צאי אל האור