אז

אז,
כשעוד בנינו מגדלים.
ואז,
כשהתלהכנו ענקים.
אז,
גם התנצפנו לרסיסים.
היא לא יודעת,
איך כל הדרך אני החזקתי בך,
כל הדרך אני החזקתי בך,
אני החזקתי בך.

אז מי ישב וספר,
את כל הזמן שעבר?
אז מעליה, לעולם.
אני עובר כמו סופה,
ומתנפץ אל חופה,
שומר עליה - לעולם.

גם, כשהשמיים מתרחקים.
אני, לא מפחד שהם בורחים.
כך, סתם משייט בין הגלים.
היא לא יודעת,
איך כל הדרך אני החזקתי בך,
כל הדרך אני החזקתי בך,
אני החזקתי בך.

אז מי ישב וספר,
את כל הזמן שעבר?
אז מעליה, לעולם.
אני עובר כמו סופה,
ומתנפץ אל חופה,
שומר עליה - לעולם.

כל הדרך אני החזקתי בך,
אני החזקתי בך.

אז מי ישב וספר,
את כל הזמן שעבר?
אז מעליה, לעולם.
אני עובר כמו סופה,
ומתנפץ אל חופה,
שומר עליה - לעולם.

אז מי ישב וספר,
את כל הזמן שעבר?
לעולם.
אני עובר כמו סופה,
ומתנפץ אל חופה - לעולם.