לא באת

כמו גל שנשבר מעט לפני החוף
נעלמת לי והרגשתי שהתחלתי את הסוף
הים שנאחז בקצף בחלום החול
קולך שיעיר בי את השמש ששקעה
עינייך שיאירו בי לתוך האפלה
ציפור ששתקה שלקחת לי את הכול

היה זה בוקר עצוב שהשקט צרח
מביט בתמונה לתוך מה שנשכח
היה זה רגע קסום שברגע נרצח
מרחף על ענן שהייתי שלך שלך שלך
ולא באת לא באת לא באת לא
לא באת לא באת לא באת לא
ולא תבואי גם היום

אני הגשם שיורד לך על הלחי
משקה את העולם כולו בבכי
ובלי השמש לא תהייה לי קשת בחלון

בית ראשון

בית שני

אני הגשם שיורד לך על הלחי
משקה את העולם כולו בבכי
ובלי השמש לא תהייה לי קשת בחלום

כמו גל שנשבר מעט לפני החול
נעלמת לי והרגשתי שלקחת לי את הכול
הים שנאחז בקצף בחלום כחול
המייתר שצרוד מבכי מהיום שנעלמת
השלכת ששורפת אותי מאז ששכחת
הגיטרה שבוכה איתי בלילה בשבילך
ולא באת לא באת לא באת לא
לא באת לא באת לא באת לא
ולא תבואי גם היום

אני הגשם שיורד לך על הלחי
משקה את העולם כולו בבכי
ובלי השמש לא תהייה לי קשת בחלום