פזמון:
אני זוכר את אמא מחייכת
מדביקה לי נשיקה לפני שהיא הולכת
באותו הזמן לא היה חסר לי מאומה
לא ידעתי שתתחיל המלחמה
ראפ:
פתאום נקשו בדלת בחוזקה
אחי הקטן פתח
מיד נלקח
קיבלתי הלם
אמא בכתה
אבא הכה
הם הצמידו אקדח לרקתו
רק אני ראיתי את מבטו
אבא נלקח עם אחי הקטן
הלילה ירד לא ידעתי היכן אחי ישן
אמא ידעה שזה סופנו
אולי,מחר יגיע גם התור שלה
היא דחפה לי סכום של כסף ושמה לי כובע על הראש
אותו ורק אותו תחבוש
אמרה לי ברח לבית של השכנים
מהיום קוראים לך דנים
נקשתי בדלתם בבכי מר
חשבתי רק מה לומר
השכנים
פוצצו לי ת'פנים
חזרתי הבייתה
אמא לא הייתה שם
הייתי רעב
כל גופי היה כואב
אילו חיים של אדם
דם היה בשפע
פזמון:
אני זוכר את אמא מחייכת
מדביקה לי נשיקה לפני שהיא הולכת
באותו הזמן לא היה חסר לי מאומה
לא ידעתי שתתחיל המלחמה
למחרת הגרמני ניסה לירות
ברחתי ,מהר מבלי לראות
הוא לא חורר אותי
הוא חורר לי ת'חיים
עכשיו,בחיים יש לי חור
מנסה את הקטע הזה כבר לא לזכור
אני לא מצליח 6 וששה אפסים הולכים אל מול עיני
לא עוזר לי אלוהים
נתפסתי,ניסיתי לשקר ולהסתיר את הכאב
פתאום הבנתי אני בעולם לבדי
אזמה אם אני יהודי?!
פזמון:
אני זוכר את אמא מחייכת
מדביקה לי נשיקה לפני שהיא הולכת
באותו הזמן לא היה חסר לי מאומה
לא ידעתי שתתחיל המלחמה
הכריחו אותנו
לחפור בורות עמוקים
אני ועוד כמה ילדים
חפרנו לפחות שלושה מטרים
כיסו אותנו בחול,חלק נחנקו עד שלא שמעתי קול ,של ילדים
נסתי על נפשי
לא למדו אותי צער וכאב
לא ידעתי איזה כח אני שואב
הגרמני התחיל לרסס קשיש אחד נפגע
הוא לא הסס
הוא כיסה אותי בכמה גוויות שיחשבו שאני מת אבל יתנו לי גם לחיות
עבר שבוע שבועים שנה
עדיין דבוקה בי הצלקת בנשמה
אכלתי קליפות של תפוח אדמה
מנסה להסיר מעליי את כל האשמה
העפר של הקשיש נזרק לתוך הים של הדמעות
של כל הילדים
שהספיקו לחיות
לא הייתה לי עוד תקווה
אבל עובדה, היום כולם שרים אותה
פזמון:
אני זוכר את אמא מחייכת
מדביקה לי נשיקה לפני שהיא הולכת
באותו הזמן לא היה חסר לי מאומה
לא ידעתי שתתחיל המלחמה