הו רב חובל

by יהודית רביץ

הו רב חובל קרבניט שלי
סופה כבר שככה אל הנמל
שבעת קרבות חותרת ספינתך
זרי פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל
כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל
אבוי ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
באשר רב חובל שלי
צונח קר ומת
ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
הו רב חובל אבי שלי הקשב לכל פעמון
לך כל הדגלים כולם לך תרועות המון
רק לכבודך ביום חגך ינוע הקהל
ובקולם תקוות עולם לנס המיוחל
אבוי ליבי ליבי ליבי
הו כתם דם שותת
באשר רב החובל שלי
צונח קר ומת
ליבי ליבי ליבי,
הו כתם דם שותת
הו רב חובל אבי שלי זרועי תתמוך ראשך
סיו הוא ליראותך פתאום נופל על סיפונך
רב החובל אינו עונה שפתיו חוורו אילמות
הוא לא יחוש מגע ידי הוא לא יתן לי אות
שותת
אבוי ליבי לבי ליבי
הוא כתם דם שותת
באשר רב החובל שלי
צונח קר ומת
ליבי ליבי ליבי,
הו כתם דם שותת
עוגנת הספינה לבטח
המסע הושלם נוצחו
כל סכנות הרשע כל
אימי הים
שבנמל קהל יצהל
אני אצעד אבל
על הסיפון עליו נפל
אבי,רב החובל
שותת
אבוי ליבי לבי ליבי
הוא כתם דם שותת
באשר רב החובל שלי
צונח קר ומת
ליבי ליבי ליבי,
הו כתם דם שותת