בתחנה המרכזית

בתחנה המרכזית הישנה
במסעדה הכי נידחת וקטנה
ליד שלחן המכסה שעונית
נשתה יחדיו, כוס בירה מחבית

אז תספר על הערים האחרות
ערי נמל וסמטאות ונהרות
על הספינות אשר חוצות בערפל
את האוקיינוס העמק והאפל

נרים כוס בירה ונחייך בידידות
אבל אתה וגם אני נרגיש בדידות
העוגן היפה זרוק במצולה
עזוב את זה, נשתה
עוד כוס אחת גדולה

בתחנה המרכזית...

האם תזכור מארי מרחוב הדייגים
אותה אהבנו בשבת ובחגים
פושטת רגל, שכותבת זיכרונות
עוד ילמדו אותה אחי כל הדורות

שהיא הלכה, צלצלו פעמונים
אצל בני שבע עשרה ובני שמונים
נרים כוס בירה
לחייה הצנועים
את הרעבים הפכה בבת אחת שבעים

בתחנה המרכזית...

הלילה בא עכשיו, כהה בתוך הלב
הבירה הלבנה תשכיח הכאב
געגועים חולפים כשובל של ספינה
ואנו שוב שרים אותה המנגינה

אז בוא אחי, בוא נקום נעזוב
הנה גופנו, כבר נמלא אזוב
מחר נחזור שנית, אל מסעדה קטנה
בתחנה המרכזית הישנה