נשמה חוזרת לגוף

שדה תעופה, בחלון מכה סופה
עוד מעט ואת חוזרת, כמה זמן עבר?
את מבינה, שום דבר לא השתנה
מבחוץ אותה מסגרת, רק הטעם מר...

ואולי לא נועדנו לגדולות,
ואולי אין דרך לשוב
הפרפר מתעקש לעוף לאור
נשמה תמיד חוזרת לגוף

רוח בתריס, וילונות מתנופפים
מה חשבת שתגלי שם, במוטל עלוב?
את מקווה, מקלפת עוד שכבה
מסכמת את חייך כסיפור עצוב

ואולי לא נועדנו לגדולות