קצף נמוג של ים

אני מסדר חדרים גדולים לאנשים שלא יבואו לעולם
פותח חלון אל קירות אטומים
ואל שבר צליל נעלם
אחרי הכל כולנו רק קצף נמוג של ים.
אור קרוב בקור רחוק ומילים שלא ענו לי מעולם
פותח חלון אל גדרות מתוחים
שעונים לי, והדם:
אחרי הכל כולנו רק קצף נמוג של ים.
שירים ערומים וחסרי כיוון מפלסים להם בחושך את דרכם
פותחים חלונות אל גדרות מתוחים
ואל גל כשלונות נערם
אחרי הכל כולנו רק קצף נמוג של ים.
ושוב מסע אל החושך הקר, אולי להגיע לשם
פותח חלון אל הבוקר הבא
אל חוף בטוח וחם
אחרי הכל כולנו
רק קצף נמוג של ים.