היא והירח
by עידו דורון
עוד יום עבר וזה כבר חודשיים
תמיד בחלון בוהה בשמיים
וכשהשמיים שחורים ,הירח בנתיים
מחייך בתקווה מביט לה בעיניים
תמיד בחלון בוהה בשמיים
וכשהשמיים שחורים ,הירח בנתיים
מחייך בתקווה מביט לה בעיניים
אבל היא אפלה כי זה רק היא
והירח שמביט בה תמיד,ותמיד הוא שוכח
שמגיע היום שסיפרה לו בלחש
שלא תביט בו יותר לעולם
והירח שמביט בה תמיד,ותמיד הוא שוכח
שמגיע היום שסיפרה לו בלחש
שלא תביט בו יותר לעולם
ועוד יום עובר והלחץ מתגבר
הירח תמיד תלוי לה בעיניים
ובלחישת פרדה הביטה לשמיים
כשמצאה את עצמה עמוק באדמה
הירח תמיד תלוי לה בעיניים
ובלחישת פרדה הביטה לשמיים
כשמצאה את עצמה עמוק באדמה
אבל היא אפלה כי זה רק היא והירח
שמביט בה תמיד ותמיד הוא שוכח
שמגיע היום שסיפרה לו בלחש
שלא תביט בו יותר לעולם
שמביט בה תמיד ותמיד הוא שוכח
שמגיע היום שסיפרה לו בלחש
שלא תביט בו יותר לעולם
היא לא תביט בו יותר לעולם....
היא לא תביט בו יותר לעולם...!!!