נישא על הרוח

הבוקר שיאיר יהיה אחר
בגלל העוז, בגלל התקווה
המחר שיבוא יהיה טוב יותר
בגלל ההתמדה, בגלל הענווה

היד שתלטף תהיה רכה יותר
כי הותרת בה עדנה
והחיוך שיחייך יבקיע כל חומה
וימלא את המחר באמונה

וקולך נישא על הרוח
ומועק אלי כמקדם
עדינות, זה עניינו של גן עדן

אני צועד לבד בתוך הכפר
חש את ידך בתוך ידי, כמו בעבר
אני מביט אל על, נושם אותך
את ישותך שממלאת את המדבר

אני הולך ברחוב, רואה אותם
את הילדים שנשמתך בנשמתם
שומע את קולך בתוך קולם
כשהם מוחים את דמעתם
אני שר איתם

וקולך נישא