העצב מספר

ליבי שואל אותך
מדוע זה קרה
לעולם לא חשבתי
שלא תהיה דרך חזרה
שלך אני לחשתי
את לי כל חיי
את לא האמנת לי
מי ימחה את דמעותיי

לבדי נותרתי שבור מהכאב
לבדי נותרתי אך עדיין אותך אוהב
ועכשיו מי יכאב איתי את כאביי
העצב מספר הסתכלי לי בעיניי

את לי לא האמנת
לחברות הקשבת
את חיי הרסת
את ליבי שברת

לעולם לא אסלח
על הטעות שלך
מליבי אהבתי
רק אותך כל כך

היום את מבינה
זו היתה טעות מרה
שלי לא האמנת
ובשניה הפכת זרה
הדמעות שזלגו
על פניי התייבשו
זכרונות וכאבים
עד סוף חיי יישארו

מקום בלב שנשאר אוהב בגללך
מזכיר לי תמיד את כל אהבתך
לעולם לא אצליח לשכוח אותך
את כל עולמי רוצה להיות איתך

את לי לא האמנת
לחברות הקשבת
את חיי הרסת
את ליבי שברת

לעולם לא אסלח
עלך הטעות שלך
מליבי אהבתי
רק אותך כל כך