שיר לגדיה

דבר לא נותר ממה שהיה חלום ממילא
תשוקה רעל התפוגגה כחלום
וכשקרבת קרבת
קשתה קשתה הכוויה
ולהביט בגופך היה לאבד תחושה
חולצתך הקרועה
שריטה בצוואר
סיגריה שבורה
צריך לעשן עד הסוף
כי מה אכפת לגדיה
כמה ידעה שהסוף קרוב ,קרוב
את הופעת בביתי שדופה טרופה כמו מוות
גילגלת עישנת וגילגלת את עצמך עד אלי
דיברת על ריגושים כאילו הכל זה שליטה
צריך להקשיב ללב אמרה, וצללה בשתיקה
חולצתך הקרועה
שריטה בצוואר
סיגריה שבורה
צריך לעשן עד הסוף
כי מה אכפת לגדיה
כמה ידעה שהסוף קרוב , קרוב
הפחד שינה צורה נפרס רחב כאישונייך
עפתי בלי מצנח בשמי ההזיה
פחד הביס פחד ונפגשו שפתיים
וכשרציתי ללכת נתפסתי אזיקים לעולם
חולצך הקועה
שריטה בצוואר
סיגריה שבורה
צריך לעשן עד הסוף
כי מה אכפת לגדיה
כמה ידעה שהסוף קרוב ,קרוב
דבר לא נותר ממה שהיה חלום ממילא
הפכת לבית פזמון דימדומית עשן
נוכחותך איתי גם בעוד אלף
אז שירי איתי , שיר כוכבים קטן.