אתה חשבת

אתה חשבת, שאם כתבת,
יבואו לשמוע אז כולם.
זעקה של ילד, אל שמיי התכלת,
מנסה לכבוש את העולם.
עוד יאהבו אותך, יפלו לרגליך,
האמת שלך תשבור את כל הקירות.
אך בנתיים, אוו בנתיים,
אף אחד לא בא לראות.

פזמון:
זרוק בסוד הדרך,
בכביש ללא מוצא.
לא ידעתי את נפשי,
המרחק בחשיכה.

ואז חשבת, שאם אהבת,
היא תבוא בוכה, תגיד רק אותך.
ואיך, טעית ולא ראית,
היא עם כולם רק לא איתך.
הם מנסים אותך, בודקים לך את היכולת,
הם ידחפו אותך הלאה עד לקצה.
וכשתגיע תביט למטה,
ספר לי מה אתה רואה.

פזמון:
זרוק בסוד הדרך,
בכביש ללא מוצא.
לא ידעתי את נפשי,
המרחק בחשיכה.