בקעת השושנים
by שלומי שבת
בואי, בואי אל העמק,
אל בקעת השושנים.
ההיית לי כחולמת,
חבצלת עדנים?
אל בקעת השושנים.
ההיית לי כחולמת,
חבצלת עדנים?
הסתכלי, הכול פורח,
ורד בר, שושן גינה,
אך ליבי אחר הריח,
שב אלייך, שושנה.
ורד בר, שושן גינה,
אך ליבי אחר הריח,
שב אלייך, שושנה.
למה את דוקרת,
מחמיצה את הפנים?
את בכלל לא ורד,
חוח את בין שושנים.
מחמיצה את הפנים?
את בכלל לא ורד,
חוח את בין שושנים.
בואי, בואי אל העמק,
חלילים הרחק נוגנים,
הקוטפות, כצמד חמד,
שוב רואות בשושנים.
חלילים הרחק נוגנים,
הקוטפות, כצמד חמד,
שוב רואות בשושנים.
למה...
מכולן לא תהיה לי,
עוד יפהפייה כמוך,
הוי ליבי שלי מלא לי,
את הלילה הארוך.
עוד יפהפייה כמוך,
הוי ליבי שלי מלא לי,
את הלילה הארוך.
אך מדוע את פוצעת,
את ליבי שותת הדם?
את , ילדה, הרי יודעת,
אין כמוך לי בעולם.
את ליבי שותת הדם?
את , ילדה, הרי יודעת,
אין כמוך לי בעולם.
בואי...
הסתכלי...
למה...
מכולן...
למה...
מכולן...
אך מדוע...
הסתכלי...
למה...
מכולן...
למה...
מכולן...
אך מדוע...