שלהי קיץ

שולח קנוקנות לאחוז במותנך
בצל אילנות מצפה לבואך
פרי הגפן נמזג בצלם שפתייך
עת ציפורי החצר שרות את יופייך.

מריח צרות כמו אבקן בנחיריים
כשהערב יבוא אבקש את ידך
ואכתוב לך שירים על שלהי זה הקיץ
כי אני האחד לו נתת את ליבך.

אך אני בן בלייעל ארור ובלי בית
לי קורא המרחב נפשי יוצאת אל הים
אך לבי השדוד שבוי בקסמייך
לכן את חופייך לא אנטוש לעולם.

שולח קנוקנות...

מריח צרות זה כתוב בשמיים
כשהערב יבוא אבקש את ידך
ואכתוב לך שירים על שלהי זה הקיץ
כי אני האחד לו נתת את ליבך.

אך אני בן..