תגידו מה עושים

זה התחיל לפני שבע שנים כשחשבנו שיהיה שלום סוף סוף אבל לצערנו אנחנו רק סובלים זה לא נהיה הסוף זה רק ההתחלה עד מתי זה יהיה לנו למוקש אנחנו כבר לא יכולים את הצרות לא שוכחים הצרות כל בוקר מתחילות מחדש אנחנו נמאס לנו לשמוע בום של קסאם רוצים לראות זיקוקים של שמחה ולא פיצוצים של קסאמים.

זה התחיל ביום באיר
כשקאסם נפל בעיר
התושבים בחרדה
איפה נמצאת הממשלה
לא הבנו מה קורה
הם אמרו זה במקרה
החמאס לקח פיקוד
ואנחנו מקרה אבוד
איפה הממשלה
את אזרחיה מפקירה
שבע שנים באיסורים
רחם עלינו אלוקים

תגידו מה עושים איך הצרות לא נגמרים
תגידו מה עושים קסאמים שוב נופלים נופלים
תגידו מה עושים החרדות עוד ממשיכים
תגידו מה עושים
תגידו מה עושים איך הצרות לא נגמרים
תגידו מה עושים קסאמים שוב נופלים נופלים
תגידו מה עושים החרדות עוד ממשיכים
תגידו מה עושים

מתי שדרות תהיה כמו ניוזילד כל היום שמחים כל היום משתוללים אצלנו משתוללים מפחד איפה הממשלה את אזרחיה היא מפקירה שבע שנים של איסורים ועכשיו יתחילו שבע שנות אור נקווה שהמילים האלה יכנסו לליבם של ראשי הממשלה שלנו ולכל השרים היושבים אי שם ביורשלים שלא אכפת להם מה קורה הם מתעוררים רק מתי שיש נפגעים

לעבודה לא הולכים
התושבים מפוחדים
גאידמאק לקח פיקוד
ושדרות מקרה אבוד
התושבים מתפנים
לבית מלון הם הולכים
את הצרות הם שוכחים
והילדים נהנהים
איפה הממשלה
את אזרחיה מפקירה
שבע שנים באיסורים
רחם עלינו אלוקים

תגידו מה עושים....

אנחנו רוצים לראות את ילדינו גדלים בריאים ושלמים בלי פחד רק עם תושיה בידיים לא עם דם בידיים אנא קחו את זה לצומת לבכם את שם שיושבים ביורשלים אנחנו עם כאוב וכואב עד מתי?עד מתי?אז תגידו מה עושים את הצרות אנחנו רוצים לשכוח שהילדים ילכו לבית-הספר ושילמדו כל עשרים שניות אנחנו בפחד עד שאנחנו שומעים את הבום

ילדים נפגעים
לבית הספר לא הולכים
מפסידים לימודים
ובפחד הם חיים
צבע אדום נשמע בעיר
כולם רצים למקלטים
עשרים שניות מחכים
ואת הבום שומעים שומעים
איפה הממשלה
את אזרחיהמפקירה
שבע שנים של איסורים
רחם עלינו אלוקים

תגידו מה עושים...