עוזבת את העיר

נדמה ששוב היא נתקעת בקיר
רוצה ללכת אך משהו מסתיר
העשן מתערבב באוויר,
וברקע מרעיש הכביש המהיר.
בשעות הלילה, נשארה השתיקה
בחוץ יש שקט - בפנים צעקה
וכמו ילדה שאיבדה את דרכה
מחפשת לה שוב את היד הרכה.

היא עובדת את העיר,
מרפה מהיד,
יוצאת את הדלת.
אם אפשר להחזיר
את הזמן שאבד.

את הסדינים מתחתית השידה,
היא מקפלת לתוך מזוודה
בחוץ צוחקת ובפנים בודדה,
אך בלי שום חרטות,
בלי דמעות של פרידה.
את הקירות כבר סיידה בלבן
כבר מזמן שאיבדה עניין.
בחוץ בטוח ובפנים מסוכן
מחפשת אותות, מחכה לסימן
היא איבדה את עצמה במסך של עשן.

היא עוזבת את העיר...

היא לוקחת הכל חזרה.