תיבת נגינה

זוג שדיה קראו לי לבוא
עיניה חייכו במבט שאופיע
היא בטח חיכתה שאופיע
היא בטח הרגשה איך אני מסתכל

עיניה מושכות כמו מגנט
היא עומדת ושרה
רק בישבילי
לאט משיט את היד
שקטה כמו הים
היא מורידה את הבגדים

יש בה משהו
שמריח כמו הקיץ
חם ומלטף
כמו תיבת נגינה
היא מדברת אלי
היא קוריאת לי אדון
היא קוראת לי אדון

אני רוצה לברוח אליה
לא לדבר
רק להלוע לאט
את החיוך המתפתל
היא השמש הגדולה
היא בטח יודעת
להיות ילדה רעה