זה הילד

אם תחפש בעד עמודי העשן
מעבר לרעמים הניתכים
אולי את תוכל למצוא אותו שם
את הילד שרץ בשדה פרחים

הוא רוצה לטפס על פסגת ההר
וגם את ממש אותו דבר
מביט לאחור, לרגע נזכר

זה הילד – עם אתן פנים
זה היליד- אחרי כל השנים

אני שוב נוסע וליבי בין ידייך
על רוחות הצפון ודואה
מאלף דרכים שב אלייך
ובאלף שדות שוב פניו שב רואה

זה הילד – עם אתן פנים
זה היליד- אחרי כל השנים

וכשהרוח יבוא והשמיים ייקחו אותנו
למעלה, למעלה לשדות הלבנים
אז אולי נאמין ואולי כבר נבין
שהגנו לסוף ואין מנצחים
ונזכר לאהוב ולגעת קרוב
כי הכל בר חלף ולכן מוכרחים
מוכרחים לאהוב, לקוות שהיה טוב
לפני שנחלוף בשמיים פתוחים

כן לפני שנלך בלי למה ואיך
נחזיק ונבין את הילד בפנים

זה הילד – עם אתן פנים
זה היליד- אחרי כל השנים
ואתה שוב נזכור בשדה של פרחים