כתבתי שיר

כתבתי שיר על זוג אוהבים צעירים,
כתבתי שיר, נגעתי במילים.
בכיתי גם בין השורות ומחיתי את הדמעות,
כדי שלא יוכלו לראות.
והאוהבים הצעירים שבשירי,
הם כמו האהבה שרציתי שתהיה לי עם יקירי.

הגשם יורד, ואין סוף לדמעות.
הם חזרו זה לזו, אוהבים עד מאוד.
לאחר פרידה מלאת כאב - הם חזרו.
התחבקו והתנשקו בגשם השוטף.

הגשם התמזג עם הדמעות,
והיא לחשה לאהובה סוד:
''אתן לך את נשמתי...'' היא אמרה.
''אתן לך אותה במתנה...''
ואז? הלכה לעולמה.

זהו שיר על האוהבים הצעירים,
אשר לא הספיקו להבין את מהות החיים.
זו האהבה שאני מבקשת
ושאחרי שאמות - תופיע הקשת.