זוכר

שעה , שאנחנו יושבים במיטה
ואז כל השברים שבצד
מתפזרים בשנייה - בינתיים
את , שפותחת לי עוד מגירה
מתכרבלת בתוך השמיכה
יש לשקט הזה סיבה

פיזמון : זוכר , את הכל אני שומר
בלי הרגשה שעליי זה מתגבר
כל יום אני זוכר שהלב שלי אומר
אין מלבדך בעולם את האור שבי נדם
את האור שבי נדם

שוב , מנסים להשפיל עוד מבט
מרימים את עצמנו לאט
והלב לא בוער - בינתיים
את , מליבך מתפרץ עוד משפט
שאותי הוא הופך למעט
מטורף מתגבר לאט

פיזמון ....