אהבה בת עשרים

by אריק לביא

ידענו אש, ידענו רעם
ואהבה בת עשרים
ברחנו זה מזו לא פעם
אבל היינו חוזרים
וחדר זה עודו שומר
זיכרון ימים יפים יותר
עיקבות סופה אשר פרחה לה
כאן שום דבר אינו דומה
לאשר חעבר לאשר חומק
לאשר הולך איתנו הלאה
יפה שלי, את יחידה ומכושפה שלי
מאור השחר עד לבוא לילי
אוהב אותך, אוהב עדיין.
אני מכיר את כישופייך,
את השקרים את הסודות
צריך תמיד לפקוח עין,
להישמר ממלכודות
ובלילות הכי קרים
היו וודאי גם אחרים
שאת גופך השביעו נחת
הן אחרי ככלות הכל
היה לי כישרון גודל
להזדקן איתך ביחד.
יפה שלי, את יחידה ומכושפה שלי
מאור השחר עד לבוא לילי,
אוהב אותך, אוהב עדיין.
הזמן שיר אבל מנגן עוד,
והימים כואבים
אך אין מלכודת מסוכנת כשלוותם של אוהבים
אם את רוצה עכשיו לבכות
ליבי עכשיו נקרע פחות
יש בזהירות עכשיו ללכת
זה קו הגבול, מכאן עד כאן
כי המשחק הוא מסוכן
המלחמה ברוך נמשכת.
יפה שלי את יחידה ומכושפה שלי
מאור השחר עד לבוא לילי,
אוהב אותך, אוהב עדיין.