אותה העיר

אותה העיר שבה נולד, בגטו העליון
בתוך בתים קטנים חלמו על אהבת ציון.
שם מנדלי מוכר ספרים מכר מתוך שמחה
עוד טופס בנימין השלישי בעמק הבכא.

שם גר הרבי אלימלך ומוהל רגזן.
במקווה מול גר מוטלה בן פיסי החזן.
מנחם מנדל בא למצוא שידוך לאיש אוהב
מבין חמש בנותיו של טוביה, טוביה החולב.

פנס הרחוב אשר מאיר
שוב לאבי שנית מזכיר
את ניגוני אותו השיר
ששרו באותה העיר.

אותה העיר בה המתמיד דבק בגוויל שדוף,
את מירלה אפרת שידכו לאריה בעל גוף,
במי אשמת כל השידוך, ברוך הכישרון,
אשמת הרב, אשמת האל? אולי אשמת שומרון.

עברה עגלת הקבצנים מול עמך שבכרך,
כשפישקה החיגר צועק לו ויסן קסלאך,
למי אני עמל? שאל עגלון אשר הנהיג
את שיירת הקבצנים, מפלונסק - לבויבריק.

פנס הרחוב אשר מאיר
שוב לאבי שנית מזכיר
את ניגוני אותו השיר
ששרו באותה העיר.

העיר ששמה כתרילובקה או פינסק או מינסק או לבוב

שסימטאות צרות נדפו מראה כל כך עצוב,
כן דוקא שם בסימטאות וגם בבית הגביר,
חלמו על אהבת ציון, שם באותה העיר.

פנס הרחוב אשר מאיר
שוב לאבי שנית מזכיר
את ניגוני אותו השיר
ששרו באותה העיר.