את שקט

מאושר להתאפק אלייך
רוח בלי קול בלילה, כותב

עד שאני מה שאני
שאוהב אותך
בנקודה שמתחיל בה יופי
את שקט את שקט

משקה את עצמי בדעת
מרווה את השורש עמוק
ספר ישן מפעם
אותיות שחורות לבנות

עד שאני מה שאני
שאוהב אותך
בנקודה שמתחיל בה יופי
את שקט את שקט
בנקודה שמתחיל בה יופי

אמא היתה מדברת בטלפון
ומציירת ציורים עם עט על הנייר
אבא היה בלי חולצה עובד בגינה
אני הייתי פותח מקרר
מסתכל וסוגר